שכונת רחביה

גבולות אזור 

מכיוון מזרח לשכונת רחביה נמצאת שכונת מרכז העיר

מכיוון צפון לשכונת רחביה נמצאת שכונת נחלת אחים
מכיוון דרום-מזרחית לשכונת רחביה נמצאת שכונת טלביה
מכיוון דרום לשכונת רחביה נמצאת שכונת קטמון הישנה
מכיוון דרום-מערב לשכונת רחביה נמצאת שכונת רסקו

שמות של רחובות מרכזיים ברחביה : דרך עזה, שדרות בן מיימון, רמב"ן, אברבנאל, אלחריזי

מאפייני אוכלוסיה 

גילאים, צעירים/מבוגרים/זוגות צעירים

דת

רמה סוציו-אקונומית
 46.8% אקדמאיים
 26.0% ללא בגרות
 27.2% עם בגרות

 הבתים ברחביה

                   
45.8% מושכרים                    23% שני חדרים
37.7% בבעלות                      20.0% חדר אחד
7.5% אחר                            31.0% שלושה חדרים
                                           17.0% חמישה חדרים

מקומות תרבות ובילוי עיקריים בצמוד לשכונה נמצא אזור מרכז העיר של ירושלים והוא מהווה את אזור הבילוי העיקרי לצעירים ומבוגרים כאחד אם זה בקניות בשעות היום ואם זה במסיבות וברים בשעות הערב.
כמו כן , בשכונה יש את מסעדת בן עזה לברלין ברחוב "דרך עזה" , בית הקפה זיגמונד, ומסעדת סושי רחביה, מסעדת בייג'ינג ועוד רבים של עסקים 

בתים בירושלים למכירה שכונת טלביה

תמצית על שכונת טלביה 

טַ‏‏לְבִּיֶ‏‏‏ה היא שכונה בלב העיר ירושלים, בשולי מרכז העיר. היא גובלת בצפון עם שכונת רחביה, בדרום עם שכונת קטמון, בצדה המזרחי נמצא גן הפעמון, ובמערבה משכן הנשיא ומוסדות התרבות שסביבו. השכונה הוקמה בשנות ה-20, ואוכלסה בעיקר בידי תושבים ערבים אמידים. 


טלביה היא שכונה בלב העיר ירושלים במרכז העיר. היא גובלת בצפון עם שכונת רחביה, בדרום עם שכונת קטמון, בצדה המזרחי נמצא גן הפעמון, ובמערבה משכן הנשיא ומוסדות התרבות שסביבו. השכונה הוקמה בשנות ה-20, ואוכלסה בעיקר בידי תושבים ערבים אמידים. לאחר מלחמת העצמאות נטשו הערבים את בתיהם והשכונה אוכלסה בתושבים יהודים

מעמד השכונה

טלביה נחשבת היום לשכונה יוקרתית ואמידה 

מתגוררים בה אנשי אקדמיה ובעלי מקצוע חופשיים, עולים עמידים מארצות הברית, צרפת, בריטנה, בכירי ממשל ודיפלומטים זרים 

מדינת ישראל מחזיקה מספר דירות שרד בטלביה, ובין היתר שוכנים בה משכן הנשיא ובית אגיון - מעון ראש הממשלה. מחירי הנדל"ןבטלביה הם מהגבוהים בישראל.

תיאור השכונה - רחובות ובתים 

פרט לרחוב ז'בוטינסקי המרכזי 

לאחר קום המדינה קיבלה השכונה את השם העברי "קוממיות", אך שם זה לא השתרש והשכונה ידועה בשם טלביה. בתקופה זו אף ניתנו שמות לרחובות, רובם שמות הקשורים לציונות ולמבשריה, כגון אוליפנט, אחד העם, אלקלעי, ד'ישראלי, חובבי ציון, פינסקר ועוד.

 בטלביה ניתן למצוא מבנים ממלכתיים רבים ודירות שרד רבות. בהם משכן נשיאי ישראל ("בית הנשיא"), מעונו הרשמי של ראש הממשלה, וכן מוסדות תרבות: האקדמיה הלאומית למדעים, מכון ון ליר, תיאטרון ירושלים ומוזיאון האסלאם; המכון הישראלי לדמוקרטיה, יד הרב ניסים ולשכת עורכי הדין.

בראשית שנות החמישים יועדו כמה דירות בשכונה כדירות לשרי הממשלה כמו גולדה מאיר, קדיש לוז ומרדכי נמיר התגוררו בתקופות שונות בדירה קטנה בקומה העליונה של וילה הארון א-ראשיד ברחוב מרכוס. 

בשכונה התגוררו לזמן מסוים משה שרת כשר החוץ וזלמן שזר כשר החינוך והתרבות. בית אלפרד אגיון שימש עד שנת 1974כמעונם הרשמי של שרי החוץ, אך החל משנה זו הפך למעונו הרשמי של ראש הממשלה, כאשר יצחק רבין היה הראשון שגר בבית זה כראש ממשלה.

בשנות השישים רכשה הממשלה דירות שרד נוספות. ברחוב ז'בוטינסקי התגוררו בזמנים שונים שר המשפטים פנחס רוזן, יו"ר הכנסת קדיש לוז והראשון לציון, הרב עובדיה יוסף. דירה נוספת ברחוב ז'בוטינסקי שימשה במשך שנים דירת יו"ר הכנסת וכיום מתגורר בה הנשיא לשעבר יצחק נבון.

בשכונה התגוררו רבים מחברי הסגל האקדמי של האוניברסיטה העברית וכן סופרים כגון יעקב יהושע, חיים הזז וחיים גורי.

החל משנות השמונים חל שינוי באוכלוסיית השכונה. חלק מן הפרופסורים שעברו לטלביה בשנות החמישים הלכו לעולמם או עברו דירה, ובתים רבים נקנו על ידי משפחות אמידות, רובן דתיות או מסורתיות, של עולים מצרפת, מאנגליה או מארצות הברית.

בתוכנית השכונה רחובות ראשיים - הרחובות בלפור, מרכוס וז'בוטינסקי וקרן היסוד - ולתוכם משתלבת רשת רחובות משניים שמחלקת את השטח למלבנים קטנים ודומים. בכל מלבן היו 8-12 מגרשים, כאשר בכל מגרש יש בית אחד.

nadlan2014's קטמון הישנה בתמונות

nadlan2014's photostream on Flickr.

תמונות משכונת קטמון הישנה , שכונה מדהימה מלאה חיים גינות ציבוריים,פינות ישיבה , פינות מיחזור, שבילים ופארקים , בתים גדולים רמה סוציו אקונומית גבוהה .

בתים בירושלים למכירה שכונת קטמון הישנה

שכונת קטמון הישנה

תקציר על שכונת קטמון הישנה

השם "קטמון הישנה" נועד לייחד את שכונת קטמון המקורית וההיסטורית,

מרצף שכונות הלוויין שלה "הקטמונים" (או "גוננים" - גונן א'-ט') שנבנו בשנות ה-50 מדרום-מערב לקטמון

אשר בתיה הראשונים הוקמו סמוך למנזר סן סימון, ונבדלת מן "הקטמונים" גאוגרפית, היסטורית, אדריכלית וסוציו-אקונומית.

מיקום השכונה וגבולותיה

מנזר סן סימון תוחם את השכונה ממערב, מצפון לה טלביה וקריית שמואל, ממזרח המושבה היוונית והמושבה הגרמנית ומדרום ודרום מערב שכונת גוננים או קטמונים. שני הרחובות המרכזיים בה הם רחוב רחל אמנו המחבר אותה עם רחוב עמק רפאים ורחוב כובשי קטמון המחבר אותה אל רחוב הפלמ"ח שבצפון.

תיאור השכונה

יש כמה גרסאות למקור השם "קטמון".

במדריך ירושלים המקורי של זאב וילנאי משנת 1946, השם קטמון הוא ערבי ונגזר מהמילה "קאטמה" – היינו לשבור, רמז למחצבות בסביבה שבהן שברו וחצבו אבנים לבניין.

הגרסה השנייה היא הצעתו של דוד קרויאנקר, כי מקור השם במילה היוונית "קאטאמונאס", שפירושה אדם העובד את האל בהתבודדות.

הגרסה הרווחת כיום לפירוש השם קטמון היא בצירוף "קאטו מונאסטירי" שפירושו ביוונית "סמוך למנזר",
הוא מנזר סן סימון.
מקור שמה העברי של השכונה גונן, שלא נקלט בקרב תושבי העיר, נגזר מהיותה שכונת ספר עד 1967, והתגוננותה מפני התקפות הירדנים.

בניית השכונה ופיתוחה

קטמון התחילה להתפתח כשכונה ערבית החל משנת 1900 בערך.
האדמות עליהן נבנתה השכונה היו שייכות בעבר לפטריארכיה היוונית-אורתודוקסית, שהחלה למכור כמה מנכסיה עקב משבר כלכלי אליו נקלעה בשלהי המאה ה-19.
היא העדיפה להתחיל במכירתן של קרקעות אלה, משום שהיו רחוקות מהעיר העתיקה, ולכן נחשבו פחות קדושות.

הריחוק של השכונה מן העיר קסם לערבים, שנענו למודעות שהציעו להם לגור בסביבה עם "אוויר נקי" ושאליה ניתן להגיע "בכביש עגלה" (כלומר: דרך סלולה).
החלקות היו גדולות (כ-500 מ"ר), ואפשרו בניית בתים גדולים.
היהודים, לעומתם, העדיפו שלא לרכוש קרקעות באזור זה, משום ששכן בסביבתן של שכונות נוצריות.
אחרי מלחמת העולם הראשונה התפתחה וצמחה השכונה, שלפני המלחמה הספיקו להיבנות בה רק בתים בודדים.
רבים מהבתים שנבנו הם בתים מפוארים מאוד וברובם גרו משפחות ערביות-נוצריות.
היא נחשבה כשכונה של החברה הערבית-נוצרית הגבוהה, בה התגוררו פקידים שעבדו בשירות המנהל והצבא הבריטי

 נציגויות דיפלומטיות זרות התמקמו בה ובהן מדינות ערביות כמו עיראק, סוריה ולבנון. בניין הקונסוליה האיטלקית שהוקם באותו תקופה, משמש אותה עד היום.

הבניה בשכונה הייתה בשני סגנונות עיקריים, בינלאומי ואקלקטי. המבנים המפוארים יותר נבנו בסגנון האקלקטי, וכללו אלמנטים כגון מדרגות כניסה מפוארות, מרפסות, קשתות והקפדה על פרטים. הסגנון הבינלאומי אפיין את בתי הדירות, שכללו אלמנטים כמו קווים ישרים לצד מרפסות קמורות, וחלונות מאורכים לאורך חדרי המדרגות.

עם השנים, בעיקר מאז שנות ה-70 משפחות בעלות אמצעים, רבות מהן של עולים מארצות הרווחה, החלו לגלות עניין בבתיה היפים של השכונה. כמה מרוכשי הבתים איחדו מחדש את הדירות שנוצרו ב-1948, וכך נוצרו מחדש בתים מפוארים. בתהליך דומה לשל שכנותיה, בקעה והמושבה היוונית, ערכם של הבתים בשכונה עלה בהדרגה, והיא הפכה בורגנית יותר באופייה.
במקרים רבים, נבנו קומות נוספות בבתי השכונה. חלק מהמבנים שמרו על צביונם המקורי, אך אחרים, כגון בית אלבינה שברחוב החי"ש ובית זוסמן שברחוב המצור, נבנו בסגנון מודרני יותר.

מידע דמוגרפי

לאחר הקמת מדינת ישראל, יושבה השכונה בידי יהודים, רבים מהם מפליטי הרובע היהודי. המושל הצבאי של ירושלים באותה העת, דב יוסף, הסביר לימים כי "הפתרון הפשוט ביותר היה לקבל לרשותנו את הבתים בקטמון שבעליהם ברחו...

מלבד פליטי העיר העתיקה, יושבו בקטמון עולים ופקידי ממשלה. בשל מצוקת הדיור חולק השטח המקורי של הבתים למספר דירות קטנות. גם מרפסות נאטמו ונבנו תוספות בניה, מה שפגע בחזות הארכיטקטונית של הבתים המקוריים. כמה מהמבנים הוסבו למבני ציבור, כגון בית החולים משגב לדך.

תהליך חברתי נוסף שעבר על קטמון הוא התעניינות  בחלקים מסוימים של השכונה, בעיקר מצד דתיים אמריקאים, בריטים וצרפתים, הנחשבים כפתוחים יותר בהשוואה לעמיתיהם הישראלים. בשכונה בתי כנסת רבים לציבור הציוני הדתי האנגלו-סקסי ולעולים הרבים מצרפת. יש המכנים את שכונת קטמון "הביצה הגדולה" או "הביצה הירושלמית" וזאת בשל ריכוזם הגבוה של הרווקים והרווקות הדתיים המתגוררים בה.

רחובות בשכונה

מרבית רחובות השכונה קיבלו שמות מתקופת מלחמת השחרור ותקומת ישראל: "השיירות", "מחלקי המים" (בתקופה שבה ירושלים הייתה במצור והמים חולקו במשאיות לשכונות), המצור, "יורדי הסירה", "משמר העם", "החי"ש", "הפורצים" (על שם גדוד של הפלמ"ח), "הפלמ"ח", "הגדוד העברי", "כובשי קטמון", "כ"ט בנובמבר", "החי"מ", "הל"ה", "הגדנ"ע", "חיל נשים", "תל-חי", "בית אשל", "יד מרדכי" ו"נגבה" (שלושה יישובים שעמדו בפני התקפות קשות במלחמת השחרור), "מבצע קדש" ו"נתיב זהרה", על שם זהרה לביטוב.

קטמון כיום

בשכונה שוכנים מבני ציבור רבים כמו בתי כנסת, מוסדות חינוך, יסודיים ותיכוניים  בתי קפה ,

בית כנסת יקר, רמב"ן, קריית חנה דוד, אוהל נחמה, ישיבת ערלוי, מכון גבוה ללימודי היהדות "ארץ חמדה", בית ספר הדתי חורב, בית ספר ממ"ד יהודה הלוי, בית ספר ממלכתי ע"ש הנרייטה סאלד, בית ספר ממלכתי לוריא, תיכון בית-חינוך, התיכון והמכון על שם שלום הרטמן ועוד.

באמצע שכונות קטמון הישנה שוכן לו בית קפה נעים ואותנטי השוכן במבנה בן 100 שנה מרהיב ביופיו. המקום מציע תפריט עשיר במנות פתיחה, פסטות, כריכים, פוקצ'ות ועוד וקיים במקום תפריט מיוחד המשתנה מיום ליום

בקטמון הישנה שמים דגש שהמנות יהיו איכותיות עם חומרי גלם איכותיים כתובת: השיירות 20 ירושלים.

מדד מחירי דירות בשכונת קטמון הישנה  לפי נתוני אתר מדלן

מפה של שכונת קטמון הישנה

nadlan2014's photostream on Flickr.

תמונות משכונת קטמון הישנה , שכונה מדהימה מלאה חיים גינות ציבוריים,פינות ישיבה , פינות מיחזור, שבילים ופארקים , בתים גדולים רמה סוציו אקונומית גבוהה .

בתים בירושלים למכירה שכונת הולילנד פארק

שכונת הולילנד פארק

תמצית על שכונת הולילנד פארק 

הולילנד הוא כינויו של מתחם מגורים שהוקם בדרום ירושלים, בפסגת רכס המתנשא מול שכונת מלחה, ברום של כ-770 מטר מעל פני הים. 

בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם במקום מלון הולילנד (נקרא גם "מלון ארץ הצבי"), ביוזמה פרטית של הנס קרוך ובתכנון האדריכל זולטן שמשון הרמט. 

בראשית המאה ה-21 נהרסו כל מבני המלון, למעט הבית הפרטי של משפחת קרוך שהפך ל"מלון ארץ הצבי". דגם ירושלים הועבר למוזיאון ישראל ונעקרה חורשת האורנים. במתחם נבנתה שכונת מגדלי דירות ששווקה תחת השם "הולילנד פארק".

מיקום שכונת הולילנד פארק וגבולותיה 

כפי שהזכרנו קודם שכונת הולילנד פארק שוכנת בפסגת רכס המתנשא מול שכונת מלחה

גובל בשכונות בית וגן מצפון ורמת שרת ממערב, ובכביש בגין ועמק הצבאים ממזרח.

היסטוריה של שכונת הולילנד פארק

עד שנת 1948 נקרא הרכס (שעליו הוקמה השכונה הנ"ל)  "ראס אל קאראיני" 

 ואדמותיו היו שייכות לכפר אל-מאלחה

בראשית שנות ה-60 של המאה ה-20 הוקם במקום מלון הולילנד (נקרא גם "מלון ארץ הצבי"), ביוזמה פרטית של הנס קרוך ובתכנון האדריכל זולטן שמשון הרמט. המלון התפרסם במיוחד כמשכנו של דגם ירושלים בסוף ימי בית שני שתוכנן על ידי פרופסור מיכאל אבי יונה ומומן על ידי קרוך לזכר בנו. המתחם קרוי בשם המלון שהיה קיים במקום בו נבנה. המתחם בולט באופן חריג על פני קו הרכס של ירושלים, בניגוד למקובל לגבי בנייה לגובה בירושלים.

תיאור השכונה והמבנים בשכונת הולילנד פארק 

שכונה זו מורכבת מפארק רחב ידיים, בתבנית אליפסה, המוקף בכעשרה מגדלי דירות (18-12 קומות), שבבסיסם קוטג'ים מדורגים הנפרסים במורד ההר. בנוסף הוקם מגדל בודד ("הולילנד טאואר") בעל 32 קומות. לשכונה כביש וגשר ייעודיים המחברים אותה ישירות לכביש בגין. על תוכנית הבינוי המקורית 

מעמד השכונה והאוכליסה שבה 

אוכלוסיית השכונה מורכבת ממעמד בינוני-גבוה ואמידים, חילונים ודתיים-לאומיים, ילידי הארץ ועולים

רחובות בשכונת הולילנד פארק 

רחובות השכונה על-שם האישים: גדעון האוזנר, אברהם פררה ומיכאל אבי-יונה, שבנה את דגם ירושלים בימי בית שני.

תמונות של שכונת הולילנד פארק 

מבט מקרוב על בנייני שכונת הולילנד פארק 

מבט מלמעלה על מתחם שכונת הולילנד פארק 

בתים בירושלים למכירה שכונת רחביה

שכונת רחביה 

תמצית על שכונות רחביה 

בין השכונות הרבות שנבנו בירושלים בתקופת המנדט בולטת רחביה כשכונת גנים קלאסית, אחת משש שכונות שהוקמו במתכונת זו. מגוון הסגנונות האדריכליים של המבנים בשכונה הפכו אותה לאבן שואבת לחובבי אמנות ולתיירים סקרנים. ייחודה של רחביה בא לה גם מסיפורם האנושי של תושבי השכונה אשר יצרו פסיפס מרהיב של חיי תרבות מגוונים, מעורבות גבוהה בפוליטיקה ובהווי החיים הכללי. 

החברה העסיקה את האדריכל היהודי יליד גרמניה, ריכרד קאופמן, שתכנן אותה כשכונת גנים בהשראת עיר הגנים האירופאית, תוך יישום עקרונות הסגנון הבינלאומי שרווח באותה עת בארץ ישראל. על פי התקנות המקוריות של ועד השכונה הותר לפתוח בתי מסחר רק בשני הרחובות הראשיים שבשולי השכונה, וזאת כדי לשוות לה אופי פסטורלי. הרחובות שנועדו למעבר לכלי רכב היו צרים כדי שלא יהפכו לסואנים מדי, ואילו השדרה הירוקה החוצה את השכונה מצפון לדרום נועדה להולכי רגל ולמטיילים והיא רחבה יחסית.

מיקום שכונת רחביה וגבולותיה

רחביה היא שכונה בירושלים. היא משתרעת מדרום מערב לרחוב קרן היסוד ולרחוב המלך ג'ורג', וגובלת בשכונת נחלאות מצפון, בשכונות טלביה וקריית שמואל מדרום, ובשכונת שערי חסד ממערב.

היסטוריה של שכונת רחביה 

השכונה הוקמה בראשית שנות ה-20 של המאה ה-20 על אדמות שהיו בבעלותה של הכנסייה היוונית-אורתודוקסית, אשר כונו ג'נזריה, והוחכרו לחברת הכשרת היישוב בשנת 1922. 

רחביה א' - האזור שבין רחוב קק''ל בצפון לרחוב רמב''ן בדרום - נבנה בשנים 1923-1928.

שכונת רחביה הוקמה על אדמות שהיו בבעלותה של הכנסייה היוונית אורתודוכסית. הכנסייה נקלעה לחובות כבדים ובשל כך מכרה את אדמותיה לכל המרבה במחיר. הקרן הקיימת וחברת הכשרת הישוב- הזרוע המבצעת של המוסדות הלאומים- ציוניים, קפצו על ההזדמנות והצליחו לרכוש את אדמות ג'נזריה- לימים שכונת רחביה, בסכום ענק של 220,000 לירות סטרלינג.

ראשוני המתיישבים היו פועלים, אנשי גדוד העבודה, שהתגוררו בשכונה בצריפים שהושארו מימי מלחמת העולם הראשונה על ידי חיילים בריטיים. האבנים לבנין הבתים הראשונים נחצבו בידי אנשי הגדוד ממחצבה ששכנה בקרבת שכונת ''שערי חסד''. 

לפני הקמת בתי האבן בשכונה, הוצבו בה שני צריפי מגורים. הצריף הראשון היה צריפו של הנשיא הראשון יצחק בן-צבי ורעייתו רחל ינאית. בני הזו בן-צבי התגוררו שנים רבות בצריף זה. הצריף השני הוקם ע''י ד''ר דוסטרובסקי ברחוב אלחריזי. 

רחובות בשכונת רחביה 

שמות הרחובות ברחביה הם שמותיהם של חכמים ומשוררים יהודים מתקופת תור הזהב של יהדות ספרד. ניתן למצוא ביניהם את אברבנאל, בן מימון והרמב"ן. זאת למעט שני רחובות שקיבלו שמות אחרים, מתוך ההקשר המיוחד: רחוב מנחם אוסישקין, שבמקור נקרא על-שם יהודה הלוי‏ ורחוב הקרן הקיימת, שבמקור נקרא על-שם שמואל הנגיד (כיום נקרא רחוב על-שמו מחוץ לשכונה). יש בשכונה אף רחובות בשם המטייל היהודי בנימין מטודלה, עובדיה מברטנורא וחיים ארלוזורוב וחוֹצָה אותה לארכה דרך עזה.

מעמדה של שכונת רחביה

שכונת רחביה נחשבה מאז ומתמיד כשכונת יוקרה בה גרו אקדמאים, מרצים באוניברסיטה, רופאים עורכי דין ומורים, ובה התיישבו בה גם כמה ממנהיגי היישוב העברי. בסוף שנות ה-20 ובתחילת שנות ה-30 נבנו ברחביה המודות הלאומיים של ''המדינה שבדרך'' – הסוכנות היהודית, הקרן הקיימת וקרן היסוד. 

מדד מחירי דירות בשכונת רחביה על פי נתוני אתר מדלן 

בתים בירושלים למכירה שכונת מלחה

שכונת מלחה

תקציר על שכונת מלחה  

מלחה היא שכונה בדרום-מערב ירושלים,  השם העברי שניתן לשכונה עם סיפוחו לירושלים הוא מנחת, על שם העיר המקראית מנחת ששכנה באזור השכונה מנחת בנויה בסמוך לבתי הכפר הערבי אל-מאלחה שתושביו נמלטו במהלך מלחמת העצמאות, לאחר פרשת דיר יאסין.

מיקום השכונה וגבולותיה 

השכונה גובלת בדרום ביער גילה, במזרח בשכונת קטמונים, בצפון ברמת שרת, רמת דניה ועיר גנים, ובמערב בגבעת משואה.

תמצית היסטורית 

בשנות ה-50 יושבו הבתים הנטושים של מלחה בעולים, רובם מכורדיסטן, ומיעוטם מתוניס וממרוקו. בראשית ימיה נחשבה לשכונה מרוחקת ונחשלת, הסובלת מהזנחה ומיושבת באוכלוסייה מעוטת יכולת. בנוסף, קרבתה לקו הגבול הירדני, פגמה בתחושת הביטחון במקום. 

בתים בשכונת מלחה 

עם השנים, ובעיקר לאחר מלחמת ששת הימים החלו אנשי בוהמה לגלות עניין באופי הכפרי והציורי של השכונה, על בתי האבן הערביים שנשתמרו בשלמותם וסמטאותיה הצרות. בשכונה החל תהליך איטי ובלתי-מאורגן של שימור ושיפוץ חלק מהבתים.

בשנות ה-90 החל גל פיתוח גדול בסמוך לשכונת מלחה ההיסטורית. בצד בתי הכפר הישנים קמה שכונה של בתים פרטיים, קוטג'ים ודירות יוקרה.

בשכונת מלחה הוקמו:

אצטדיון טדי המשמש כמגרשה הביתי של קבוצת "ביתר ירושלים" ו "הפועל ירושלים" שמייצגות את העיר בליגת העל והליגה הלאומית בכדורגל. 

האצטדיון נקרא על שם ראש עיריית ירושלים לשעבר, טדי קולק. אצטדיון טדי הוקם בשנת 1992 (החליף את אצטדיון ימק"א), האצטדיון עובר שיפוץ בימים  אלה במסגרת הפרויקט יבוצעו עבודות להתאמת רמת האצטדיון לקריטריונים של מגרשים בדרגה 4 על פי הדירוג הבינלאומי של UEFA. משמעות הדבר היא שאצטדיון טדי יוכל לארח משחקים במפעלים כמו ליגת האלופות עד השלבים הגבוהים.

במסגרת העבודות תשודרג מערכת התאורה באצטדיון, יוחלפו המושבים, יוקמו אולם מסיבות עיתונאים, חדרי עבודה לצוותי תקשורת, חניות לקבוצות ולאורחים וישופרו היציעים הקיימים. כמו כן, יוקם מערך תשתיות רחב שיאפשר קיום אירועי ענק ומופעים באצטדיון, יוקמו חדרים מיוחדים לסדרנים, חניות מותאמות לרכבי חירום והצלה, מנהרת שירות המקשרת בין היציעים ושדרוג כר הדשא הקיים והגבהתו ב-1.60 מ' עלות הפרויקט נעמדת על סך 100 מליון שקל.

האצטדיון יכיל כ-34,000 מקומות ישיבה, והוא האצטדיון השני בגודלו בארץ, לאחר אצטדיון רמת גן. האצטדיון נחשב לאחד המתקדמים והמטופחים בארץ.

היכל הפיס - "הארנה" (עתידי) - הוא אולם רב תכליתי ההולך ונבנה בירושלים, ממזרח לאצטדיון טדי ולקניון מלחה בשכונת מלחה, בשטח של 40 אלף מטר מרובע. בסיום בנייתו יהיו בו למעלה מעשרת אלפים מקומות ישיבה. כמו כן, יכלול המבנה מתקני קבוצות, חדר כושר, מתקנים שונים, אזור עיתונות ומזנונים. ההיכל ישמש מלבד לפעולות ספורט על ענפיו השונים, גם כמרכז תרבות, בידור והיכל התכנסויות לוועידות מהארץ ומהעולם, מרכז למופעי רוק וכנסים בינלאומיים.

היכל הכדורסל של ירושלים המשמש כמגרשה הביתי של קבוצת הכדורסל הפועל ירושלים שמייצגת את העיר בליגת העל בכדורסל, ההיכל מכיל 2,500 מקומות ישיבה בנוסף לכ-300 מקומות עמידה.

גן טכנולוגי המשמש מתחם גדול שבו ממוקמים מספר בניינים ומגדל ובו 17 קומות. בנוסף קיימים עוד שלושה בנינים המאוכלסים על ידי חברות היי טק, טכנולוגיה, בנקאות (הנהלת בנק לאומי בירושלים וסניף ראשי), מדיה בינלאומית, פרמקולוגיה, מוסדות אקדמיים (האוניברסיטה הפתוחה, מכללת ג'ון ברייס, המכללה החרדית ירושלים), משרדים שונים ועוד.

קניון ירושלים (הידוע לרוב כ"קניון מלחה") – מהגדולים והמצליחים בקניוני ישראל.

הוקם על ידי קבוצת 'קניוני עזריאלי' בשנות ה-90. הקניון מהווה מוקד משיכה מרחבי ירושלים, ויש התולים בו את היחלשותו של מרכז העיר הירושלמי.

תחבורה בשכונת מלחה 

בשנת 2005, עם חידוש קו הרכבת ההיסטורי תל אביב-ירושלים שעבר בסמוך לשכונת מלחה, נבנתה במלחה תחנת הרכבת הראשית של ירושלים. בנוסף, פועל במקום מסוף מרכזי של חברת אגד לאוטובוסים  לשכונותיה הדרום-מערביות של העיר וליישובי יהודה.

מאחר ובשכונה נמצא קניון מלחה רמת התחבורה במקום גבוהה מאוד .

כמות האוטובוסים מאפשרת להגיע לכל מקום אחר בעיר ובזמנים נוחים מאוד.

על רחובותיה של שכונת מלחה 

הסמטאות שבשכונה הישנה (שבסיסה בתי הכפר הערבי) נקראות על שם ספינות מעפילים. רחובותיה של מלחה החדשה נקראים על שם בעלי חיים, בשל הקרבה לגן החיות התנ"כי הסמוך.

גן החיות התנ"כי - גן חיות שנמצא בסמיכות לשכונות מלחה וגבעת משואה בירושלים. הגן שוכן על מדרונותיו הצפוניים של נחל רפאים בקרבת מעיין עין יעל (עין יאלו) ועין לבן.

דמוגרפיה ונתונים סטטיסטים 

בשכונה מתגוררים 4,334 תושבים ב-1,122 בתי אב. 

 מדד מחירי דירות על פי נתוני אתר מדלן